might be here

בפעם הראשונה אני משתמש בחותך העיגולים שלי (:

השכבה התחתונה היא שקופה, ועליה עיגול פס ופריטס בירוק, פס בכתום, ועוד פס שקוף, בחצי פיוזינג. השתמשתי בתבנית של צלחת סושי, שמרכזה עגול.

מסקנות ראשונות : הבעיות בשולי העיגול, שנגרמות מהחיתוך שדורש יותר מיומנות, אינן נעלמות לאחר הפיוזינג. אצטרך לשייף בצורה כזו או אחרת את שולי העיגול, או ללמוד לחתוך באופן המשאיר שוליים אחידים ועגולים.

מעניין לראות שדווקא כאשר מניחים שקוף על שקוף (הפס במרכז) נוצרת שקיפות אשר אינה קיימת בשכבה שקופה יחידה.

בסופו של דבר יצאה עבודה מעניינת מאוד.

התחלתי מפיוזינג מלא של לוח שקוף ולוח ירוק מעורבב. בניסיון להימנע מבועות הארכתי את זמן הטיפוס לנקודת ה anneal, והוספתי זמן השהייה. חוץ מזה, פיזרתי קצת פריטס שקופים בין השכבות. התוצאה היתה דווקא לא מעט בועות, אבל הן היו כאלה חינניות שלא יכולתי לכעוס :).

בשלב השני חוברו בחצי פיוזינג תכשיטונים סגולים, וריבועים לבנים, זאת בנוסף לפריטס שקופים שפוזרו על קו המתאר של העיקול הפנימי בדוגמא של הזכוכית הירוקה.

דווקא הפס הירוק הדומיננטי (משמאל בתמונה), שהפריע לי בהתחלה, שימש "מסלול" לתכשיטונים הסגולים, ובסיס לבניית העיצוב.

כפי שהזהרתי, את הדוגמא הבאה יצרתי ממש אחד לאחד (עד כדי צבעוניות) על בסיס דוגמת טלאים שמצאתי ברשת.

בסה"כ עבודת החיתוך היא מאוד מהירה, הודות לשולחן morton, וסט הזויות שמאפשר חיתוך כמעט בעיניים עצומות. העבודה הקשה יותר היתה סידור החלקים הצבעוניים והשקופים (כחול, צהוב, סגול, ושקוף) על השכבה התחתונה השקופה.

מסקנה ברורה שעולה היא שכאשר עושים עבודות מסוג כזה, של חלקים המתחברים ביחד לתמונה אחת, תמיד השלם יוצא קטן מסכום חלקיו – עד כמה שמנסים לחתוך מדוייק, הנחת כל החלקים אחד ליד השני חרגה מהמצע השקוף, והייתי צריך להוסיף עוד פסים דקיקים ברוחב ובגובה לשכבה התחתונה. בפעם הבאה אדע מראש לקחת בחשבון את חוסר הדיוק.

העבודה "התבשלה" יפה, בתהליך פיוזינג מלא, עם מעט שוליים גליים.
עם זאת, לא נראה לי שהפלה לתוך תבנית ויצירת צלחת כפי שעשיתי עד כה יתאים כאן. נדמה לי שהשארת המשטח בצורה מאונכת, כאשר קרני האור עוברות דרכו, ולא נחסמות ע"י השולחן, למשל, שעליו הוא מונח, מתאימה יותר לעבודה. אולי בתור אלמנט בחלון או בעבודה יותר גדולה, או פשוט מוצב על מעמד ייעודי מברזל.

אני שוב מגלה ששתי שכבות מלאות עבור כלי הגשה זה רק קצת יותר כבד ממה שנראה לי אידאלי.

עדכון : בהחלט. המשטח הזה יסיים את דרכו כפריט בתצוגה, על מעמד מברזל כך שיוצג בהטייה כמו עומד על אחד מקודקודיו, ולא בתור כלי הגשה.

הנסיון הראשון שלי להפיל זכוכית לתוך תבנית שקניתי לא הצליח. התבנית (22*22 ס"מ) מורכבת משש עשרה גומות (2*2 ס"מ כל אחת), וציפיתי שהזכוכית תתפוס את הצורה של הגומות, ובכך תיווצר צלחת המתאימה להגשת מאזטים/שוקולד/דובדבנים וכד'. לא יודע אם זו הייעוד המקורי של התבנית, אבל זה היה הרעיון שעלה אצלי כשראיתי אותה.

משום מה, לאחר תהליך סלאמפינג רגיל, הזכוכית קיבלה רק שקעים קלים ביותר. ייתכן כי זה בגלל שטח פנים גדול מדי של הזכוכית למול גודל הגומות? אולי זה בגלל שזו זכוכית צבעונית (הזכוכית היא שכבה אחת של זכוכית לבנה).

במחשבה שאולי היתה בעיה ספציפית עם ההפעלה של התנור (הפסקת חשמל וכד'), הכנסתי שוב את הזכוכית, שוב לתהליך ספאמפינג, ללא תועלת – התוצאה היתה זהה.
עזרה תתקבל בברכה.

אפשר לקבל רעיונות לא רעים לעבודות זכוכית מתוך דוגמאות של פרוייקטים לשמיכות טלאים – גם שם, כמו בזכוכית, מתעסקים הרבה עם ריבועים, משולשים, וצורות פשוטות.
היצע הדוגמאות באינטרנט אינסופי, ופה מופיעות רק דוגמאות אחדות מתוך התוצאות המתקבלות ב google בחיפוש "quilt patterns". המונח "quilting blocks" בהקשר הזה מתייחס לדוגמאות קטנות יותר, המשמשות כ"אבני בניין" החוזרות על עצמן, ובכך מרכיבות את הדוגמא הגדולה.

http://www.likesew.com/quilt-gallery.php

http://home.howstuffworks.com/friendship-quilt-pattern.htm

http://www.multi-patch.com/cgi-bin/shop/7_Patch_Quilt_Blocks.htm

טוב, אולי כי זה היה בוקר, ובבוקר אני… כמו שאני בבוקר.
לקח לי רגע להבין. לא, זו לא זכוכית חומה בגריסה גסה.
לא פייר. זה היה לפני הקפה.

בדיוק כמו הצלחת הקודמת, רק שכאן הריבועים הם בצבעי כחול ותכלת. העובדה שיש רווחים שקופים ללא ריבועים בין הריבועים הצבעוניים, רק מוסיפה, לדעתי, לייחוד של העבודה.

צלחת פשוטה להכנה ועם זאת התוצאה מעניינת מאוד. ריבועים בסגול וסגול וסגול שקוף על שכבת זכוכית שקופה, ובחצי פיוזינג. הסידור המדוייק של הריבועים הוא קריטי, לדעתי.

למרות כל הסגול, הצלחת לא נראית מצועצעת. עם צבעים אחרים, אולי ממשפחות שונות, תיתכן תוצאה אפילו יותר מעניינת.

המגש המיועד הורכב מרצועות של זכוכית שקופה ותכולה ברוחב 6 מ"מ שהועמדו על צידן, והוכנסו לפיוזינג מלא. שכחתי מספר רצועות בשריפה הראשונה, מה שפגע בכל המראה של המגש, והנסיון "להדביק" אותן בשריפה השניה פשוט יצר צלקת מוגזמת בזכוכית (משמאל). התמונה פה היא אחרי חיתוך שעשיתי, על מנת להכין את הזכוכית לשימוש חוזר.
המרכז מורכב מרצועות בינוניות אשר מצדדיהן רצועות קצרות.
המון המון עבודה, לא התלהבתי מהתוצאה, ולא רק בגלל שהעבודה לא הושלמה. רואים את הפסים גם לאחר הפיוזינג, והדוגמא של הפסים המדורגים יצאה מאוד בנאלית ולא מעניינת. ניתן לראות בחלק התמונה העליון את חוסר האחידות בשפה שנוצר כתוצאה מהפייבר ששמתי בצדדים, על מנת לתחום את הפסים.