מסקנות מצטברות…
פריטס שקופים על זכוכית צבעונית שקופה יוצאים בדרך כלל לא משהו. על זכוכית צבעונית שקופה עדיף פריטס אטומים. על זכוכית לא צבעונית שקופה או על זכוכית אטומה הפריטס השקופים מתקבלים יותר טוב.
***
לא להוציא את יצירת המופת ולשטוף אותה מתחת לברז לפני שהיא כבר מספיק קרה… המים החמים לא עוזרים לחוזק של הזכוכית…
***
כאשר מציבים זכוכית על שכבה של פריטס, יש לשים לב שהיא לא תחליק ו"תצוף" לה מעל הפריטס במהלך החימום. זה קרה בעבודה עם פריטס מסוג aventurine המחליפים את צבעם לנוצץ באפייה, שהם פריטס גדולים יחסית.
***
לא לסמוך לגמרי על הדונג בכל מה שקשור לעבודה נקייה. אם מחוייב שימוש בדונג לקיבוע, לוודא כי הוא נקי.
***
את הקפה כדאי להניח במקום גבוה יחסית, שלא יכנסו אליו זכוכיות, אבקות, פריטס ועוד כל מיני דברים לא טעימים…
***
מבחינת מסה של עבודות : האידאל, וזה בהחלט רק הטעם האישי שלי, הוא משהו בין שכבה אחת לשתיים. בכל מקרה, פחות משתי שכבות מלאות. מגש, למשל, המורכב משתי שכבות מלאות הוא הרבה פעמים קצת כבד ומסורבל מדי.
***
כשזה מגיע לזכוכית, לא תמיד הדברים המסובכים ביותר טכנית הם גם המוצלחים ביותר מבחינה אסטטית. אם כבר, אז הפוך. העבודות היותר מוצלחות הן הרבה פעמים היותר פשוטות, ולא אלה המתחכמות.
***
זכוכית צבעונית שקופה, לאחר הפיוזינג מתכהה מעט.
***
לעבודות שמכילות אחוז גבוה של זכוכית אטומה יש נטייה להיות "כבדות" ועם מראה של פלסטיק. צריך לשים לב לשמור על השקיפות המייחדת את הזכוכית, כי בהרבה מאוד מקומות רואים יצירות שנראות יותר כמו פלסטיק ופחות כמו זכוכית.
***
בעבודה המורכבת ממספר רב של חלקים המתחברים לדוגמא גדולה (כדוגמת משטח השבשבות בכחול ובכתום) חשוב לקחת בחשבון שעם כל הרצון לדייק, תמיד בעת "הרכבת הפאזל" גודל המשטח המורכב יהיה מעט יותר גדול מסכום גודלם המדוייק של החלקים, כפי שנמדדו.
***
וזה כבר עניין אישי לגמרי.
ברגע שעבודה יוצאת מן התנור, עוד לפני שהיא מספיקה להתקרר אני מקפיד להעביר אותה תהליך נוסף. בתהליך זה, שעורך בין שעה לשעתיים, אני מפעיל במלוא הקיטור את מכונת הביקורת המשומנת שלי, ומצביע על כל טעות, פיקשוש ועקמומיות בעבודה, שסיכומם הוא לעיתים קרובות אכזבה. לאחר כשעתיים, בהתבוננות שנייה, אני יותר סלחני עם העבודה, ומשהו שנראה לי נוראי בהתחלה (נאמר, בועת אויר) הרבה פעמים נראה לי לפתע מיוחד ומתקבל.
המסקנה היא : לחכות עם הפטיש והסכין שממתינים בפינה לכל העבודות הלא מושלמות. יש עבודות שפשוט צריכות עוד כמה שעות…
***
זכוכית שנשברה כבר לא תעמוד בסלאמפינג של תבנית עגולה.
***
פריטס מסוג aventurine שמקבלים גוון מוזהב, מתאימים יותר לעבודות הניצבות על משטח, או שמאחוריהן רקע. האור העובר דרך הפריטס מוריד את כל אפקט הזהב, והפריטס נראים חומים ודי מכוערים.
***
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן" (רבי נחמן מברסלב)
המשפט הוא אחד מהנפלאים שאני מכיר, והוא נכון בהרבה מובנים, אבל זכוכית, כנראה, הוא לא אחד מהם. נקודתית הייתי משנה אותו למשהו כמו "אם אתה מאמין שהעבודה התקלקלה, אל תנסה בכח לתקן אותה. זה רק יותר מייאש. לך תדע. אולי בסוף תעשה ממנה עששית"
***
מכיוון שהשעווה המשמשת להדבקת הזכוכיות נמסה בטמפרטורה נמוכה, לא כדאי להכניס עבודה לתנור שזה עתה סיים את עבודתו, אלא לחכות עד שיתקרר ממש לטמפרטורת החדר.