Proin accumsan urna in mi. Aenean elementum egestas tortor. Donec neque magna, auctor a, dapibus sit amet, facilisis sit amet, ligula..
לכו תבינו. בסוף אפילו קניתי מלחם.
צלעות הקופסא נוצרו בעזרת פיוזינג (של זכוכיות בשלושה צבעים, בתוספת זכוכית שעברה פיוזינג קל עם סטרינגרים), ולאחר מכן הולחמו לכדי קופסא. במקור הוכן גם מכסה לקופסא, שנזנח בסופו של דבר.
צלחת הגשה נוספת, הפעם בכחול (233-75SF Mariner) ובאוסף כחולים וירוקים מכל מיני סוגים.
העגבניות, דרך אגב, הן פרומו לסלט (סלך חסה ירוק? סלט פסטה ירוק-לבן-כתום?) שאמור למלא את הקערה בימים כתיקונם.
התוצאה מוצאת חן בעיני אבל בכל מקרה תמיד צריך להיזהר עם משטחים גדולים ואטומים. כאן המשטח הכחול רק מעט מסיבי לטעמי כאשר הצלחת מוצגת ריקה. בכל מקרה, בהגשה, כאשר הקערה מלאה, לא מבחינים בכך.
– – – עדכון – – –
באתר של חברת bullseye יש צרור מאמרים נחמדים עם הסברים וטכניקות , גלריה מצויינת, וגם כמויות לכלוך מפתיעות.
ותודה לגילי על הלינק הבא, המסביר איך להמיס זכוכית בעציץ (כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם. הרי ידוע כי כל תינוק נולד עם האינסטינקטים לינוק, לנשום, ולהמיס זכוכית בעציץ)
העששית הזו, על עמודה המפואר עמדה חשופה חודשים ארוכים בפתח דלתי. תכננתי לעשות ממנה איזה פרוייקט מושקע, אבל ברוח המצב (גם ככה קשה) מצאתי את עצמי חותך במוצאי השבת פלטות של עבודות שלא הצליחו או נשברו. התוצאה (המוצלחת מאוד בעיני) לפניכם…
צעדים ראשונים (ונדמה לי ש"בשאיפה אחרונים") בויטראז'. הדפנות מולחמות בעזרת בדיל.
הקופסא מורכבת מדפנות בצבעי כחול, אדום וירוק (הצהוב הוא רק אפקט של הצילום, אבל אני לא מתווכח).
את הצלחת הזו הכנתי לחבר, שמאוד אוהב את ה pet shop boys. הריבועים הצבעוניים "הודבקו" בעזרת פיוזינג בטמפ' 700 מעלות.
מתחת לצלחת מופיעה עטיפת האלבום ששימשה השראה מסויימת 🙂
תקופה ארוכה עברה בלי שהתנור הבין מה רוצים ממנו בכלל, והחזרה לעניינים התחילה עם הצלחת הפשוטה הזו, שכל מטרה היתה לבדוק שאני עוד זוכר איך חותכים פסים… 
(אם נתעלם באלגנטיות מזה שתקופה ארוכה שלא פירסמתי פוסט…)
יכולתי לספר שאת שתי היצירות האלה קניתי במוזיאון בפראג שבו הוצגה תערוכה של אומן זכוכית צ'כי ידוע, וזה לא היה נשמע הזוי, אבל האמת היא שמי שאחראי לשני התכשיטים האלה הם שני התכשיטים של אחי – רועי בן החמש וחצי (עבודתו בתמונה מימין) ועומר בן השלוש וחצי (התמונה השמאלית) שעברו "סדנת זכוכית מזורזת" ביום שבת האחרון, כאשר הגיעו לבקר אותי בכפר… מרחתי את המשטחים בדבק הורוד הידוע לשמצה, ונתתי להם להתפרע עם פריטס בכל הצבעים, ועם שאריות של זכוכיות, לאחר מכן הוספתי את המתלה, סידרנו ביחד את הזכוכית בתנור, וכשהם קמו בבוקר – כבר חיכתה להם הפתעה 🙂 והאמת שגם אני הופתעתי… יצאו עבודות לא פחות ממדהימות. לא "מדהימות בכאילו, של ילדים", אלא ממש יצירות אומנות.
